"… מלך אדיר שהיה טרוד כל הימים במלחמות עם גולית הפלישתי ועם שאר הרשעים, ואף היהודים, להבדיל, בוודאי היו מטרידים אותו הרבה, אף-על-פי-כן היה לוקח לו זמן לנגן בכינור ולעשות מזמורים בשביל כל העלובים והנדכאים – מלך זה היאך לא אוהב אותו." – כך כתב ש"י עגנון על דוד המלך בספרו "תמול שלשום". ואכן, לדוד המלך תכונות רבות, שהפכו אותו לאהוד לא רק בקרב יהודים, אלא גם בקרב נוצרים ומוסלמים. מצד אחד חזק ואמיץ ומצד שני עדין ופואטי – זהו דוד.
אם תעלו אל ראש הר ציון תמצאו שם את מה שרבים מכנים קבר דוד המלך. הקבר מכוסה בפרוכת. האולם שבו הוא נמצא מחולק לאזור לנשים ולאזור לגברים. אתם מוזמנים להגיע ולשאת כאן תפילה אישית. אך, לפני כן, נספר לכם 3 דברים שאולי לא ידעתם על קבר דוד המלך בירושלים:
לא תמיד חשבו שקבר דוד נמצא בירושלים.
במלכים א, פרק ב', פסוק י' רשום כי "וישכב דוד עם אבותיו וייקבר בעיר דוד". והאמת היא, שעד עצם היום הזה אף אחד אינו בטוח היכן בדיוק נמצאת "עיר דוד". היום אנו מתייחסים לאזור שמדרום-מזרח לעיר העתיקה כעיר דוד, אך אי אפשר לדעת למה התכוונו במקורות. במשך מאות רבות של שנים, עולי רגל וחוקרים שינו ניסו להעריך היכן נמצאת עיר דוד וקברו של דוד המלך. הרעיון שקבר דוד נמצא על הר ציון תועד רק במאה ה-10 לספירה על ידי מוסלמי בשם אל-מקדסי, שכתב: "ואנשי הספר (היהודים והנוצרים) אומרים שקבר דוד בצהיון". כמאתיים שנה מאוחר יותר הגיע היהודי החוקר, בנימין מטודלה, וכתב: " קברי בית דוד והמלכים שקמו אחריו בהר ציון, ואין המקום ידוע." ניתן לומר שהמסורת של קבר דוד על הר ציון היא בת כ-1,000 שנים בלבד, ויש אומרים שמקורה בכלל במסורת נוצרית. איפה חשבו שהקבר נמצא לפני כן? בתקופה הביזנטית, עולי רגל רבים ציינו את מיקומו של קבר דוד דווקא בבית לחם, שהיא לפי המסורת גם עיר הולדתו של דוד.
הבניין שבו נמצא הקבר שנוי במחלוקת בין-דתית.
דוד המלך, כאמור, קדוש לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים ולמוסלמים. הנוצרים מאמינים שישוע המשיח הוא מזרעו של דוד המלך, והמוסלמים מאמינים שדוד המלך הוא אחד מהנביאים, נבי דאוד. לכן, לפני כ-1,000 שנים, כשהמסורת קבעה שקברו של דוד המלך נמצא על הר ציון בירושלים, כולם מיהרו להתנפל על המקום ולנסות להשיג עליו בעלות. הראשונים שהיו הבעלים של הנקודה היו הנוצרים הפרנציסקנים, שהקימו במקום מנזר. בקומה השנייה של המבנה נמצא גם חדר הסעודה האחרונה, שרק קידש את המקום עוד יותר עבור הנוצרים. היהודים נאבקו על מנת שהפרנציסקנים יאפשרו להם לגשת למבנה הקבר, אך ללא הצלחה יתרה. בסופו של דבר, העות'מאניים המוסלמים, ששלטו בארץ באותה תקופה, החליטו לגרש את הפרנציסקנים מהמקום ולהקים בקומה השנייה מסגד. עד היום, אם תעלו אל הקומה השנייה של המבנה תוכלו לראות שם את המחראב, הגומחה בקיר, שפונה לכיוון העיר הקדושה למוסלמים, מכה. ב-1948 עבר המקום ליהודים, שכבשו את הר ציון, על אף התנגדויות מצד הוותיקן, שטען שהבעלים החוקיים של המקום הם הפרנציסקנים. אז כן… מדובר במבנה שנוי במחלוקת. היום, כדי לא ליצור קונפליקטים מיותרים, האולם שבקומה השנייה אינו שייך לאף דת ולא ניתן לקיים בו טקסים דתיים למעט בחגים נוצריים מסוימים. קבר דוד המלך שבקומה הראשונה פתוח לכל הדתות.
יהודים היו צופים מגג המבנה אל עבר הכותל בין 1948-1969.
אם תעלו אל הגג של המבנה, תוכלו ליהנות מתצפית נפלאה על הסביבה. בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, בין 1948 ל-1969, יהודים היו עולים לגג המבנה על מנת להשקיף אל עבר הכותל המערבי, שהיה בשטח ירדני, מחוץ להישג היד. הר ציון היה האזור הקרוב ביותר שהיה בשליטה ישראלית. היום, אם תסתכלו לכיוון הכותל המערבי לא תוכלו לראות אותו, כיוון שאת הנוף מסתיר עץ גדול וירקרק. אבל, בשביל זה קיים הדמיון!
רוצים לסייר בהר ציון? קבעו איתנו סיור הליכה פרטי דרך המייל israelwalkingtours@gmail.com